פסק-דין בתיק ת"א 35611-12-11

1.         תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום  23.3.10 (להלן: "התאונה").

2.         התובע 1 בעל רכב מספר רישוי 6468756, התובע 2 נהג ברכב בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב התובע").

            הנתבע מס' 1 נהג ברכב מספר רישוי 2873270 (להלן: "רכב הנתבע").

            הנתבעת מס' 2 מבטחת רכב הנתבע , בבטוח צד ג', בעת התרחשות התאונה.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי נסעו בשירה הכביש היורד מכרמיאל לעבר הישוב "שורשים". לאחר הסיבוב התרחשה התאונה.

התובע טוען בעדותו בפניי כי לפניו נסע רכב ללימוד נהיגה אשר נסע לאט ונוצר פקק. רכב הנתבע הגיעה מאחור ולא הספיק לעצור ופגעה ברכבו מאחור, הוא הסיט רכבו הצידה ורכב הנתבע עצר לפניו.

הנתבע מעיד כי אכן נסע רכב ללימוד נהגיה ראשון ואחריו התובע. הרכב ללימוד נהיגה עצר עצירת פתאום. רכב התובע הספיק לעצור תוך סטיה הצידה והא, הנתבע, עצר רק לאחר שהתנגש בו, נגע במכונית התובע.  לךשיטתו במכונית התובע הייתה "רק שריטה קלה".

5.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, הנני קובעת כי הנתבע נושא באחריות להתרחשותה של התאונה.  ההבדלים בין גרסאות הצדדים זניחים ובכל מקרה גם על פי גרסתו של הנתבע נושא הוא באחריות לתאונה כמי שנסע מאחור ולא הספיק לבלום במועד. קרי, אל שמר מרחק מספיק ו/או לא נסע במהירות מתאימה לצורך כך.

7.         הצדדים חלוקים בעניין שיעור הנזק.

            הנתבע טוען כנגד חוות דעת השמאי וכן כי השמאי לא הגיע לחקירה נגדית. יחד עם זאת מסכים ב"כ הנתבע כי לא הודיע לב"כ התובעים אודות רצונו לחקור את השמאי. לפיכך, אין לזקוף אי הופעתו לחובת התובעים.

            הנתבע אינו מצביע על כל לקות בחוות דעת השמאי. הנתבע טעון כי מערך הרכב לא הופחת  העובדה כי היה רכב השכרה קודם לכן. אולם, עיון בחוות דעת השמאי מלמדת כי הופחתו 23% בגין כך.

            הנני מאמצת את חוות דעת השמאי באשר לגובה הנזק.

8.         יחד עם זאת מקבלת אני את טענת הנתבע באשר למרכיב המע"מ. איני מוצאת כי יש לפסוק לתובע מרכיב זה. התובע לא הוכיח כי אכן שילם מע"מ. התובע העיד כי תיקן את הרכב אך לא יכל לציין באיזה מוסך ולא להציג כל קבלה או חשבונית או כל מסמך כלשהוא.

יחד עם זאת עיון בחוות הדעת מלמד כי כלל לא נכלל בה מרכיב מע"מ.

9.         באשר לחיובה של הנתבעת 2 בפסק דין זה. ראשית, מוצאת אני כי אכן לא זומן ב"כ הנתבעת לדיון. יחד עם זאת, ב"כ התובעת הודיעה דבר הסכמתו לניהול הדיון. עוד יש לציין כי הדיון נקבע למועד זה על פי בקשה לדחיית מועד דיון שהגיש ב"כ הנתבעת ולפיכך חובה עליו לברר תוצאות בקשתו זו.

10.        לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים, יחד ולחוד סך של 5,942 ש"ח, על פי חוות דעת השמאי וכן סך של 814 ש"ח שכ"ט השמאי, סך הכל 6,756 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

11.        כמו כן הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים יחד ולחוד הוצאות משפט בסך של  1,500 ש"ח.

12.        כמו כן הנני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת 2 לשאת בהוצאות הנתבע 1. הנתבעת 2 הודיעה כי אינה מייצגת את הנתבע 1 בהעדר שיתוף פעולה. עניין זה לא הוכח לפני עוד יש לציין כי מרגע שהוגש מטעמו כתב הגנה אזי ניתן היה להודיע לנתבע 1 כי אינו נזקק לייצוג נפרד עוד ולחסוך בהוצאות.

            לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לנתבע 1 הוצאות משפו בסך של 1,000 ש"ח.